החלטת מיסוי 2098/25

חלוקת דיבידנד אגב חלוקת נכסי עיזבון ראשונה (בהסכם)

1. עובדות:

1.1. פלוני (להלן: "המנוח") החזיק במועד פטירתו, בין היתר, במלוא הון המניות של חברה תושבת ישראל (להלן: "החברה") שהינה איגוד מקרקעין, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (התשכ"ג- 1963) (להלן: "החוק"). נכסה היחיד של החברה הוא מלוא הון המניות של חברה נוספת, תושבת ישראל, שהינה איגוד מקרקעין (להלן: "חברת הבת").

1.2. המנוח הותיר אחריו צוואה לאשתו, שלושת ילדיו ונכדיו (להלן: "היורשים").

1.3. בשל מחלוקת בין היורשים, הוסכם ביניהם על חלוקה אחרת מזו המופיעה בצוואה. נכון למועד מתן החלטת מיסוי זו, טרם בוצעה חלוקה כלשהי של נכסי העיזבון של המנוח.

1.4. בהתאם להסכמות בין היורשים, שניים מילדיו של המנוח יוותרו עם מניות החברה בחלקים שווים (להלן: "היורשים הנותרים") ואילו הילד השלישי וילדיו שהינם יורשים ישירים בצוואה (להלן: "היורשים הזכאים") יהיו זכאים למזומן, שמקורו בדיבידנד, שיחולק מחברת הבת לחברה ומשם לכלל היורשים, וזאת במסגרת חלוקת העיזבון (להלן: "הדיבידנד").

1.5. לחברה ולחברת הבת עודפים לחלוקת דיבידנד. כמו כן, לחברת הבת יתרת מזומנים ונכס מקרקעין אשר מצוי בהליכי מכירה וצפוי להניב תזרים מזומנים נוסף (להלן: "המזומנים"). המזומנים יחולקו לכלל היורשים באמצעות חלוקת דיבידנד.

1.6. ככל שסכום הדיבידנד שיוכרז על ידי החברה גבוה מהמזומנים, יתרת הדיבידנד שלא חולקה תסווג כיתרת זכות בחברה לטובת היורשים ותשולם ממזומנים שינבעו מהכנסות מנכסיה של החברה (שנרכשו ערב פטירתו של המנוח) וזאת עד למועד שלא יאוחר מתקופה בת 6 חודשים ממועד החלטת מיסוי זו (להלן: "היתרה").

1.7. לטובת מימון תשלום הדיבידנד, לא יילקח מימון חיצוני, לרבות על ידי החברה או על ידי חברת הבת. החברה מבקשת להכריז על מלוא הדיבידנד לטובת כלל היורשים – כאשר במועד ההכרזה, יוכרז מלוא הדיבידנד וישולם המס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א1961- (להלן: "הפקודה") והתקנות מכוחה.

1.8. מקורו של הדיבידנד ברווחים ששולם בגינם מלוא המס בהתאם להוראות הפקודה.

2. הבקשה:

2.1. לקבוע כי הדיבידנד שיחולק מהחברה ליורשים הינו בגדר נכס הנמנה עם נכסי העזבון כמשמעות המונח בסעיף 5(ג)(4) לחוק.

3. הסדר המס ותנאיו:

3.1. חלוקת נכסי מקרקעין בין יורשים מהווה "מכירה" החייבת במס לפי הוראות החוק. ואולם, סעיף 5(ג)(4) לחוק קובע חריג לכלל לפיו, חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כ"מכירה" לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון.

3.2. בהתאם לאמור בהחלטת מיסוי 43/08 ובהתאם לאמור בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים – סעיף    5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין", יראו בדיבידנד כנכס שנמנה על נכסי העיזבון ובלבד שיתקיימו כל אלה:

3.2.1. חלוקת הדיבידנד תתבצע מיתרת העודפים הקיימים בחברה ובחברת הבת ערב פטירתו של המנוח.

3.2.2. לא יילקח מימון חיצוני לצורך חלוקת הדיבידנד.

3.2.3. יתרת הדיבידנד שלא חולקה תוכר כיתרת זכות בחברה לטובת היורשים ותשולם ממזומנים שינבעו מהכנסות מנכסיה של החברה (שנרכשו ערב פטירתו של המנוח) וזאת עד למועד שלא יאוחר מתקופה בת 6 חודשים ממועד החלטת מיסוי זו.

3.3. בהחלטת המיסוי נקבעו תנאים נוספים.