בסעיף 39 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 פורטו הוצאות שונות שהוצאו לצורך רכישת או מכירת זכות במקרקעין, ומותרות בניכוי במכירת זכות במקרקעין, בכפוף לכך שההוצאות לא יידרשו פעמיים- כלומר, לא נכללו בעלות הרכישה ולא נדרשו כהוצאה בדוחות המס.

לשון הסעיף כולל את הביטוי "לרבות", כלומר, מדובר ברשימה שאינה סגורה של הוצאות. להלן מספר הוצאות לדוגמא הנכללות בסעיף:

1. הוצאות השבחה.

2. דמי פינוי למי שאינו קרוב.

3. אגרו בקשר לרכישה.

4. דמי תיווך (לכאורה, קיימת תקרה של 2% מהתמורה ברכישה ובמכירה).

5. שכר טרחת עו"ד ברכישה ובמכירה.

6. שכר טרחת שמאי ברכישה ובמכירה.

7. מס רכוש.

8. דמי היוון.

9. עמלה לבעל משכנתא.

10. היטל השבחה.

11. הוצאות ייצוג.

12. במקרים שונים בהם נתקבלה הזכות במקרקעין ללא חיוב במס, יש כניסה לנעלי המעביר, וניתן לדרוש הוצאות שהיו בידי המעביר. בדומה לכך, גם כאשר מדובר בזכות במקרקעין אשר החליפה זכות אחרת ללא חיוב במס, ניתן לדרוש הוצאות שהיו בקשר לזכות שהוחלפה.